האיש שהשחית את העיירה

הדליברג היא עיירה כה מכובדת וכה צדקנית עד שאי-אפשר להשחיתה. נכבדיה (הקמצנים, הנפוחים והולכי הרכיל) מטפחים מוניטין זה בגאווה רבה ושומרים עליו בקנאות. אולם כאשר מופיע בעיירה אלמוני ובאמתחתו הזדמנות לעושר מופלג, נושרת מסֵכת ניקיון הכפיים ונחשף הטבע האנושי בקטנותו ובחמדנותו. האין האופורטוניזם והאינטרסים הצרים בלתי נמנעים דווקא בחברה מתחסדת? מעשייה סטירית כתובה היטב, המאופיינת בחוש ההומור המשובח של מאר...