המחסום האחרון

דדה הלך לאט לאט בשתיקה אל מרכז החדר. אחר-כך הצליב את זרועותיו, החווה קידה עמוקה והחל לחוג סביב עצמו באיטיות מרובה. היתה זו תנועה הזורמת בקלות, ללא מאמץ, שהזכירה לי סירה החגה סביב עצמה בזרמו של נהר העושה דרכו אל הים. לאחר מכן התגברה אט אט מהירות הסיבוב, עד שהגיע הרגע שבו פרש את זרועותיו כך שידו הימנית היתה מורמת, כף היד כלפי מעלה, וידו השמאלית מופנית אל הקרקע. זה היה יפה באורח לא יאומן, כהיפתחו של ...